דרור – ההילר מהגליל. טיפול מספר 18: סיור בחללית, עב"ם, הבזקים בחדר השינה וסחרחורת קטלנית.

הטיפול נערך בתאריך 17.10.2002 .

באותה תקופה המשיכו לקרות דברים מעניינים אצלי בדירה.
כאשר ישבתי מול המחשב בשעות הערב שמתי לב להבזקים של אור לבן בזווית העין מצד ימין.
ההבזקים דמו להבזקים של מנורת ניאון מקולקלת ואכן מצד ימין שלי היתה הכניסה לחדר השינה שמעליה היתה מותקנת מנורת ניאון במצב מאוזן.
המנורה היתה בתוך חדר השינה כך שלא יכולתי לראות אותה ממקום מושבי.
אלא שמקום ההבזקים התאים יותר למנורה שאמורה להיות תלויה במאונך לצד הדלת ולא מעליה, מקום שבו לא היתה מנורה.
קיצורו של דבר ההבזקים לא באו ממנורת הניאון שהיתה תקינה לחלוטין.
שמתי לב שההבזקים התרחשו רק בשעה שהייתי רגוע לחלוטין.
לא סתם יושב בשקט ליד המחשב אלא ממש עם דופק נמוך ושקט פנימי.
לאחר מספר פעמים כאלה ניגשתי לקיר חדר השינה לבדוק את העניין.
מאחר שנאמר לי שהחוצנים מתקינים בביתי מרפאה סברתי שהם מתקינים בחדר השינה מכשיר כלשהו וההבזקים הם ניצוצות ממכשירי הריתוך שלהם.
תיאורים דומים קראתי בספר של אדריאן דביר.
"אתם מתקינים פה משהו" מלמלתי, תוך שאני ממשש את הקיר בידי. כמובן שלא מצאתי כלום.
מספר ימים לאחר מכן קרה משהו מדהים.
חזרתי מהעבודה בשעה 17:00 בערך, לא חושב בכלל על חוצנים.
ניגשתי לכיור במקלחת לשטוף את הפנים והתבוננתי בראי.
לפתע הפה שלי נפתח ושמעתי את עצמי אומר בקול רם וברור: "אלה ישויות אור".
אני חייב להדגיש:
לא אמרתי את הדברים האלה מרצוני. מישהו הפעיל את מנגנון הדיבור שלי וגרם לי לומר אותם. הרגשתי את הויברציה בבסיס המוח, במרכז הראש בגובה האוזן בערך, כאשר השדר נכנס לשם.
ידעתי מייד למה התייחס התקשור: להבזקים בחדר השינה.
מרוב הפתעה פרצתי בריצה מהמקלחת לחדר השינה כשאני קורא קריאות של הקלה והתרגשות:
"סוף סוף הגעתם. חיכיתי לכם כל כך הרבה זמן! תודה לכם!"
שמעתי כל כך הרבה על תקשורים, חוויתי אותם דרך מתקשרים אחרים וניסיתי לתקשר בעצמי מספר פעמים, אולם עד אותו יום לא ידעתי איך הדבר מרגיש.
בנוסף לכך הנוכחות של החוצנים בחיי היתה כל הזמן מרומזת, מתרכזת בעיקר בתחושות הגופניות אך לא מערבת את התודעה. זו היתה פריצת דרך משמעותית.
סוף סוף הבנתי שדיאלוג עם חוצנים קיים ושהוא משהו אמיתי שניתן לביצוע.
בטיפול הבא אצל דרור הוא קיבל הוראה בתקשור: "לתת ל-franse (השם האמיתי שלי) לדבר". לאפשר לי לדבר על החוויה באופן חופשי ללא המשמעת הרגילה של טיפול, שכן מדובר באירוע יוצא דופן.

איפכא מסתברה:
בהמשך סיפר לי דרור כי ישויות האור באו בעצם כדי להעביר לי מסר שאני לא אמור לעבוד איתם.
דברים אלה נאמרו כדי לסתור דברים שאמרה לי הילרית בשנת 2001, שאני אמור לעבוד עם ישויות אור – רעיון שמאד הרשים אותי בהתחלה.
בהתחשב במה שאני יודע היום, שהחוצנים של דרור הם הרעים, היה להם אינטרס למנוע ממני לעבוד עם ישויות אור שנחשבות לטובים.
גילוי נאות: אין לי כל בטחון היום (03/2012) שישויות אור אכן קיימות.
מבחינתי גם ישויות האור יכולות להיות המצאה של החוצנים הרעים כחלק ממערך ההטעיה העצום שנרקם מסביב למין האנושי.
סיכומו של דבר: אני חושב שההבזקים בחדר השינה היו בדיוק זה: הבזקים.
הצגה קטנה שהחוצנים של דרור עשו עבורי כדי להוציא לי מהראש את הרעיון שאני אמור לעבוד עם ישויות אור, שקיומן מוטל בספק. הפוך על הפוך על הפוך.
מה החוצנים מרוויחים מכל ההצגה הזאת? בלבול.
מכניסים את הקורבן האנושי (במקרה זה: אני) לדרמה הגוזלת ממנו הרבה זמן ואנרגיה והוא אינו שם לב לכך שהחוצנים מובילים אותו באף למסקנות שהם מעוניינים שיסיק עד שהוא נהפך לחסיד שוטה וממלא אחר ההוראות שלהם באופן עיוור.

(הערה מ- 03/2012:
מספר שנים לאחר מכן הבנתי לאור הנסיון הזה, שתקשור עם החוצנים הוא עניין קל מאד מבחינה טכנית, אם החוצנים מעוניינים בכך.
מדוע הם לא עשו זאת קודם?
כשאני בוחן היום את התהליך אותו עברתי ברור לי שהחוצנים יצרו בכוונה מצב של מתח שהולך ונבנה שאחריו באה חוויית הגילוי שמביאה איתה התרגשות גדולה, התפרקות המתח ורגשי תודות מקרב לב.
לא היה בזה כל רע אם זה היה תהליך טבעי. אבל זה לא היה. זו היתה מניפולציה.
החוצנים יצרו את המתח על הגוף שלי בעזרת המכשירים שלהם ואף ערערו בכוונה את איזוני הנפשי ומצבי הבריאותי כדי ליצור את הדרמה כך שבואם יראה כהצלה גדולה.
המחיר ששילמתי על כך היה כבד:
בעיות בריאות שדירדרו את איכות החיים שלי לרמה נמוכה ביותר.
התרגיל של החוצנים הצליח, לפחות בטווח הקצר.
הייתי משוכנע שבוא החוצנים מבשר על הקלה גדולה ואירועים חיוביים רבים עומדים להתרחש בחיי בזמן הקרוב.
השמחה איך לומר, היתה קצת מוקדמת.
מדוע החוצנים זקוקים לסוג כזה של מניפולציה?
הדרך היחידה להסביר זאת היא להניח שלהערכת החוצנים מפגש פשוט וגלוי עם בני אדם לא ירשים אותנו משום שאנחנו נראה מייד את כל החולשות שלהם ובעיקר את העובדה שאין להם רגשות.
נראה מי הם באמת ונדע שהם אינם עליונים מאיתנו והם יאבדו את כל היתרון שיש להם עלינו.
כדי למנוע זאת הם יצרו מערכת הטעיה מאסיבית שנמשכת אלפי שנה.
כל דרך הפנייה של החוצנים לבני אדם נועדה לשמר את היתרון שיש לחוצנים עלינו ואת האמונה שאנחנו נחותים מהם.

כך בדיוק מתבצע mind control!
לאחר עיון נוסף באירוע הבנתי שבדיוק באותו אופן שבו ניתן להעביר לאדם שדר שהוא מודע לו ואף אומר אותו בקול רם, ניתן להעביר לו שדר שקט שהאדם אינו מודע לקיומו ובוודאי שלא למקורו החיצוני.
האדם יחשוב שזוהי מחשבה מקורית שלו! mind control!
ניתן בקלות בעזרת מערכת של משדרים, שתלים ותחנות ממסר המפוקחים על ידי מחשבים להשתלט על כל המין האנושי.
זה להערכתי מה שמתרחש על הפלנטה שלנו!
חלק גדול מהתקשורים עם חוצנים, מלאכים ומאסטרים נעלים אינם אלא אינטליגנציה מלאכותית המתעתעת במוח האנושי.
הקלות שבה ניתן להשתיל במוחו של בן אדם מחשבות שאינן שלו הכניסה אותי להלם.
לפתע הבנתי שהדבר הזה מתרחש מליארדי פעמים ביממה על פני כדור הארץ, במשך אלפי שנה.
לא יכול להיות אחרת!
הקלות שבה ניתן להשתלט על מוחו של אדם היא פיתוי ששום חוצן לא יכול לעמוד בפניו.
מה גם שאם קבוצת חוצנים אחת תוותר על הרעיון, מייד תקפוץ על המציאה קבוצה אחרת.
כמו האינדיאנים שתפסו ואילפו את סוסי הפרא שהסתובבו חופשיים בערבות ארצות הברית. אם שבט אחד לא ניצל את ההזדמנות לתפוס את הסוסים, היה שבט אחר עושה זאת.
מצויד בהבנה הזאת התחלתי לבחון את המציאות מזווית קצת שונה ולפתע דברים מסויימים שקודם נראו לא הגיוניים החלו להתבהר.) – – –

המוח נדלק ועבד באחוזים גבוהים יותר.
בזמן חוויית התקשור קרה משהו מעניין ביותר:
כאשר המלים "ישויות אור" חלפו במוחי המוח שלי "נדלק" ובבת אחת קישר ארבעה-חמישה אירועים בעברי שבהם הוזכרו המילים "ישויות אור", ללא קשר לזמן ולמקום שבו הוזכרו.
כמו מנוע חיפוש באינטרנט.
זוכרים את התיאור בספר של אדריאן דביר על כך שהזכרון בנוי ממעין מיתרים הרוטטים בויברציות שונות וכאשר הנושאים קרובים אחד לשני ויברציה בנושא אחד מעוררת זכרון בנושא אחר הקרוב אליו?
זה בדיוק מה שקרה! לפתע הנושא "ישויות אור" הואר מכל זווית שכבר למדתי עליה.
כל מידע שהיה לי על ישויות אור עלה למעלה!
המוח ביצע הצלבה עם כל המידע הקודם שהיה לו על הנושא.
פתאום הבנתי שבמצב זה בלתי אפשרי כמעט לרמות אנשים.
כל הרמאויות הקטנות והגדולות על פני כדור הארץ מתרחשות משום שאנחנו לא מצליחים בזמן אמת להשוות מידע חדש שניתן לנו עם מידע קודם שכבר עבר סינון ובקרה ומאוחסן במוח.
לפתע הבנתי שמצב עירות זה של המוח הוא המצב הנורמאלי. הרגשתי מצוין במצב הזה.
מצב זה איננו גוזל יותר אנרגיה מהמצב הרגיל, בכל אופן לא הרבה יותר.
אם כך מדוע מצב עירות זה אינו מתרחש כל הזמן?
התשובה הכתה בי כמעט מייד:
משום שמישהו מרדים לנו את המוח!
התשובה עלתה כמסקנה לוגית פשוטה שאי-אפשר (לוגית) להתחמק ממנה.
במצב העירות שחוויתי אי-אפשר להסתיר מאיתנו את טירוף המערכות שמתרחש על כדור הארץ, הכל נראה שקוף: חוסר האיזון של המערכות הכלכליות, האכזריות שבה נעשות מלחמות, השרירותיות של הדת. הכל נראה כמו מחול מטורף וחסר הגיון.
אם כך מדוע כל כך קשה לנו לראות זאת ביומיום?
משום שאנחנו ישנים!
כאשר המוח שלנו עובד באחוזים נמוכים מדי, יכולת העיבוד שלו נמוכה והמציאות הזאת שמתרחשת ממש אל מול עיננו, חומקת משדה התפיסה שלנו ואיננו מבחינים בה.
השקר שמולו ניצב המין האנושי הוא שקר כפול:
גם משקרים לנו ללא הרף לגבי המציאות עצמה (בכלי התקשורת וכו'), וגם מרדימים לנו את המוח כך שנתקשה מאד להבחין בכך.

החוצנים מכבים לי את המחשב.
אני אתייחס כאן לאירוע שקרה מספר שנים מאוחר יותר אך נראה לי חשוב לציון כהוכחה לקיום החוצנים ודרך פעולתם.
בשנת 2006 התחלתי לכתוב בפורום עב"מים וחוצנים.
הויכוחים היו לוהטים ומדי פעם הגיעו לכדי תקיפות מילוליות והטחת עלבונות.
באחת מהפעמים האלה ישבתי מול המחשב והקלדתי בזעם תגובה למשתתף שעיצבן אותי במיוחד.
לפתע באמצע סערת הרגשות: טראח! המחשב נכבה ללא כל אזהרה מוקדמת ונדלק שוב.
החוצנים כיבו לי את המחשב כאות אזהרה על כך שאני מתרגש יותר מדי וזה נראה להם לא בריא.
הייתי אמור לפרש את האקט הזה כאקט של שמירה עלי.
בדומה לאירוע הדקירה ברגל שתיארתי ברשומה קודמת, אופי המעשה הזכיר הורה הדואג לילד שלו ומונע ממנו לעשות מעשה שטותי "לטובתו".
במעשה כזה ההורה מבטל בעצם את שיקול הדעת של הילד וכופה עליו את שיקול הדעת שלו.
זעמתי על החוצנים: "אם לא מדובר בסכנת חיים, אל תכבו לי את המחשב!"
ההתערבות של החוצנים בתהליכים הרגשיים שלי ובהתנסות בחיים שלי שהיתה חשובה לי לצורך לימוד, עד כדי הפרעה למהלכה, נראתה לי כמעשה שתלטנות מובהק, למרות הדאגה לבריאותי כביכול.
באותו זמן אכן פירשתי את המעשה כדאגת יתר אולם היום ברור לי שהמעשה נועד לקבע את היחסים ביננו כיחסי מבוגר-ילד, יחסים שמעולם לא הסכמתי להם.

הנימוקים לכך שהחוצנים היו אלה שכיבו את המחשב הם כדלקמן:

1. זה היה מחשב חדש, בן שנתיים בערך, שמעולם לא נכבה לפני כן.
2. לפעמים כאשר יש נפילה פתאומית בזרם החשמל בבית, כמו למשל בזמן מכת ברק, מחשב יכול להכבות ולהדלק, אלא שאז במקביל לכך יש הבהוב של המנורות בבית והפסקה של כלי חשמל אחרים כגון מערכת סטריאו, במידה ופועלים.
שום הבהוב כזה לא התרחש בזמן כיבוי המחשב. כמו כן לא התרחשה כל סערת ברקים בזמן זה.
3. אופי הכיבוי וההדלקה:
כאשר המחשב עבד תוכנת "וורד" היתה פתוחה על המסמך שעליו עבדתי.
כאשר המחשב נכבה ונדלק שוב, הפלא ופלא, הוא נדלק והעלה שוב את תוכנת וורד בדיוק עם המסמך שעליו עבדתי!
למי שלא יודע: המחשבים של אז (אם אינני טועה גם היום) אינם מסוגלים להכבות כאשר יישום כלשהו עובד ואז כאשר הם נדלקים מחדש, להעלות מחדש את היישום!
כאשר המחשב נדלק מחדש הוא מעלה את שולחן העבודה!
יותר מזה: זכור לי שבאותה תקופה דובר על כך שמייקרוסופט מדברים על פיתוח אופציה עתידית שבה יהיה ניתן לכבות מחשב באמצע יישום וכאשר המחשב יופעל מחדש היישום יעלה בדיוק במקום שבו הופסקה העבודה.
אבל דובר בפירוש על תכונה עתידית שאינה קיימת במחשב הקיים!
אגב זהו אותו מחשב שאני עובד עליו עכשיו ואין לו שום תכונה כזאת.
4. התזמון:
כתבתי בתחילת הרשומה שההבזקים שעשו לי החוצנים נעשו באופן מובחן כאשר הייתי רגוע ממש מבחינה פיזיולוגית: דופק וכו'.
לחוצנים יש יכולת מאד גבוהה לזהות את המצבים הפיזיולוגיים שלנו.
באופן דומה, כיבוי המחשב נעשה באופן מאד מובחן כאשר הייתי בסערת רגשות חריגה למדי.
אי-אפשר לטעות בתזמון המדויק של כיבוי המחשב במקביל למצב הרגשי שלי.

אירוע דומה קרה באוקטובר 2008.
זוכרים? מתקשרת בשם בלוסום גודצ'יילד הודיעה שב-14 לאוקטובר עומדת להתרחש נחיתה המונית של עב"מים.
אתרי האינטרנט הקשורים לנושא היו כמרקחה.
התעוררתי באותו בוקר ויצאתי החוצה לסרוק את השמיים למרות שנאמר בפירוש שהנחיתות יתבצעו בחלק הדרומי של כדור הארץ.
לאחר שלא ראיתי כלום חזרתי לאינטרנט לחפש דיווחים מהחלק הדרומי של כדור הארץ.
כלום. אפילו לא עב"מצ'יק אחד לרפואה. אכזבה מוחלטת.
הקשתי בעצבנות על המקלדת מחפש לשווא אתר כלשהו שיתן את הדיווח המיוחל.
ואז, כמו בפעם הקודמת: טראח! המחשב נכבה ונדלק מחדש. החוצנים אמרו לי: תרגע!
גם הפעם הבעתי מחאה לנוכח ההשגחה ההורית המתנשאת הזאת.

סחרחורת קטלנית.
באחד הימים באותה תקופה התעוררתי בבוקר עם תחושת סחרחורת חריפה.
תחושת הסחרחורת התחילה עוד בזמן ששכבתי ולא כרגיל במצבים אלה שהתחושה מתחילה כשמנסים לקום.
בסחרחורת רגילה הנובעת מבעיה רפואית כגון לחץ דם נמוך או בעיית שיווי משקל באוזניים הבן אדם מנסה לקום ומרגיש שהוא מתנדנד קצת או שהרצפה "רוקדת" מתחתיו.
לא זה היה מצב כאן.
הרגשתי שהמוח שלי נמצא בתוך סערה אנרגטית ושהוא משותק ולחוץ כאילו שהוא נמצא בתוך שדה אנרגטי כלשהו.
לא יכולתי להרים את הראש מהמיטה.
ניסיתי לפתוח את העיניים ותמונת החדר הופיעה לנגד עיניי בפריימים בודדים, כמו בסרט קולנוע ישן שהפילם נתקע במסרטה.
הפריימים שטו מול עיניי משמאל לימין ואז האיצו במהירות עצומה ונמרחו לפס אחד מטושטש.
לא יכולתי לעמוד בעוצמת הסחרחורת וסגרתי במהירות את העיניים.
הרגשתי שהחלק האחורי של המוח האחראי על הראייה הופך לעיסה ושהתודעה שלי עומדת להתפרק לרסיסים.
זו היתה סחרחורת אלימה שמעולם לא חוויתי קודם.
הרגשתי שאני עומד לאבד את ההכרה, אולי אפילו למות.
מלמלתי בקול רפה את שמו של החוצן שהוא הרופא הראשי בצוות של דרור וביקשתי שיעזור לי. זהו אותו חוצן שמנסה היום (03/2012) להרוג אותי.
עם או בלי קשר לכך הסחרחורת עברה תוך מספר דקות ואני התאוששתי, קמתי וחזרתי לשגרה.

דרור אמר לי שתקף אותי וירוס ושהחוצנים שלו הצילו אותי.
אינני מומחה לוירוסים אבל העובדה שבעיה כה קשה נפתרה תוך מספר דקות נראית לי חשודה.
ברור לי היום (03/2012) ששום וירוס לא תקף אותי. אלה היו החוצנים של דרור שגרמו לבעיה על ידי תקיפת המוח שלי בנשק אנרגטי כלשהו.
המטרה: לגרום לבעיה רפואית ואז "להציל" אותי ולגרום לי לחוש רגשי תודה כלפיהם.
החוצנים מבצעים את המניפולציות שלהם באכזריות חסרת גבולות.
על מנת לכופף את רגשותיו של האדם לכיוון הרצוי להם הם מוכנים להעמידו בסכנת חיים ואפילו להרוג אותו אם אינו משתף פעולה.
כפי שכבר ציינתי, החוצנים הרעים הגיעו למסקנה שהם אינם מסוגלים למכור לאדם הנמצא במלוא חושיו וכוחותיו את מסכת השקרים הדתיים והרוחניים שלהם.
לכן מבחינתם כל קשר עם בן אנוש מחויב בשלל תרגילים והטעיות עד להכנעת החשיבה העצמאית שלו ושכנועו שהוא ניצב בפני יצורים עליונים.
ידוע לי על הילרים נוספים שסבלו מבעיות רפואיות קשות ושהחוצנים "הצילו" אותם.
לדעתי החוצנים הם אלה שיצרו את הבעיות מלכתחילה.
לרוע המזל הטריק הזה לרוב עובד וההילרים מלאי תודות לחוצנים שהצילו אותם.
יש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

סיור בחללית – היה או בדיה?
במהלך הטיפול דרור סיפר לי שלילה אחד, מספר ימים לפני הטיפול החוצנים לקחו את הגוף האסטראלי שלי לסיור של כבוד בחללית שלהם.
סיורים מסוג זה שמורים לאנשים שהחוצנים רואים בהם שותפים לעבודה ובני ברית שלהם.
לפחות זה מה שחשבתי אז.
הסיור התנהל כמתוכנן כאשר הגוף האסטראלי מתארח בחללית ואני ישן במיטה.
אלא שאז קרה משהו נדיר שהדהים אפילו את החוצנים:
המוח החוצני שלי, זה שמחובר למוח הרגיל שלי, משך אחריו את הגוף הפיזי והופ! גם הגוף הפיזי הופיע בתוך החללית.
לא ברור לי איך הגוף הפיזי הצליח לצאת מהבית מבלי לפתוח דלת או חלון ולהופיע בחללית.
נוצר מצב שבו החוצנים עומדים ומסבירים משהו לגוף האסטראלי שלי בעוד אני עומד מאחור בלתי נראה בשלב הראשון ומשקיף על כל הפמליה מהצד.
כך התקבלה אינפורמציה כפולה מהסיור: הן מהגוף האסטראלי והן מהגוף הפיזי.
כאשר החוצנים רצו להחזיר את הגוף האסטראלי למיטה הם לא מצאו שם את הגוף הפיזי.
דרור טען שלו היתה מצלמת וידאו מכוונת למיטה שלי היה אפשר לראות שאני נעדר מהמיטה למשך שנייה בערך.
השהייה בחללית נמשכה כמה שעות וההבדל בזמנים נובע מקצב זמן שונה בחלל לעומת כדור הארץ.
כל האירוע לא נרשם בתודעתי.
דרור טען שבעתיד אוכל לשבת ולהיזכר באירוע באופן מודע.

(הערה מ- 03/2012:
עד היום, 10 שנים לאחר מכן, לא הצלחתי להיזכר אפילו בשמץ מהאירוע שמתואר כאן.
לדעתי כל האירוע לא היה ולא נברא.
זהו סיפור בדיוני שהחוצנים של דרור האכילו אותו והוא העביר אותו אלי.
מטרת הסיפור: לנפח לי את האגו ולהאביס אותי ב"סיפורי אלף לילה ולילה" כדי שאהיה עסוק בסיפורים המרתקים האלה ולא אשים לב לדברים האמיתיים שמתרחשים אצלי בדירה כגון גניבת האנרגיה שלי ושבאמצעות מנגנון השליטה המוחית שמופעל עלי אני בעצם מתנתק לאט לאט מהמציאות ונסחף לתוך עולם של סיפורים בדיוניים המועברים אלי באמצעות דרור.
זוהי בעצם גירסא נוספת של התקשורים האוטופיים (קריון וכו') המאפיינים כל כך הרבה מתקשרים.
במקרה שלי החוצנים ראו שאינני נמשך לתיאורים האוטופיים האלה ולכן החליטו להחליף אותם בסיפורי הרפתקאות.
היו סיפורים נוספים כמו למשל מאבק בין חוצנים טובים ורעים שהתרחש כביכול בישוב שלי, על פי תיאורו של דרור, אף על פי שלא היתה לי כל דרך לאמת אותו. אתאר אותו בהמשך אם יהיה לי זמן.
הסיפורים תמיד הכילו תיאורים פנטסטיים על אירועים שהתרחשו במימד מקביל אולם תמיד היתה להם נגיעה כלשהי למציאות שלנו. השקר תמיד בנוי על גרעין של אמת כאשר השומע הסקרן הוא זה שיוצר בעזרת דמיונו ומבלי דעת את הגשר בין האמת לבדיה, שעליו בנויים כל התקשורים והתורות המיסטיות.)  – – –

אני רואה עב"ם.
ביציאה מהקליניקה של דרור היה כבר חושך.
הישוב של דרור יושב על פסגה גבוהה שלמרגלותיה עמק מרהיב.
פסעתי לכיוון המכונית והמשכתי קצת הלאה כדי להשקיף על הנוף.
בעודי מסתכל לכיוון העמק ראיתי משהו מעניין:
מעל העמק, בגובה העיניים שלי, במרחק שלהערכתי נע בין כמה מאות מטרים לקילומטר או שניים (קשה מאד להעריך מרחק של גופים בשמיים ועוד בחושך) נראה גוף מרחף ללא קול.
הגוף היה מכוסה במספר רב של אורות צבעוניים בתפזורת שלא יצרו כל צורה מוגדרת כגון קו ישר, סמל, או צורה גיאומטרית.
על פי מתווה האורות נראה היה שהגוף בעל צורה עגולה או אובאלית.
הערכתי את רוחבו של הכלי כ- 30-40 מטר אולם בהתחשב במרחק יתכן שזה היה יותר.
פרט חריג מאד בלט לעין:
קווי המתאר של הכלי לא היו חדים אלא מטושטשים.
נראה היה שהכלי מרחף בתוך שדה אנרגטי או שהוא רוטט באופן כזה שהוא אינו שייך לגמרי למציאות הפיזית שלנו.
התחושה היתה שאני מתבונן במשהו זר, שאינו שייך לגמרי למציאות שלנו.
לפתע נעשיתי מודע לכך שיתכן שהכלי מאוכלס בעשרות יצורים אינטליגנטיים שאינם בני אדם.
היתה לי תחושה שהם מודעים לנוכחותי ועוקבים אחרי תגובותיי ומחשבותיי.
התחושה לא היתה נוחה.
אנחנו בני האדם איננו רגילים לנוכחות של יצורים אינטליגנטיים שאינם בני אדם בקרבתנו.
התחושה במהלך כל האירוע היתה מוזרה, סוריאליסטית, מלווה בחרדה.

הבנתי מייד שמה שאני רואה איננו כלי טיס רגיל.
זה לא היה מטוס משום שמטוס נע בקו ישר ואינו יכול לרחף במקום.
זה לא היה הליקופטר משום שלהליקופטר יש רעש אופייני ואילו הכלי שלפניי היה חסר קול.
החוויה הכללית מהתבוננות על הכלי היתה שלילית.
הכלי הפיץ סביבו אנרגיה לא נעימה. כאילו שהאוויר טעון בחשמל.
הרגשתי שאני נלכד בתוך האנרגיה הזו ושהיא משפיעה עלי לרעה.
ברור לי היום (03/2012) שחלק מהאנרגיה לא נבע מהכלי אלא ממנגנון mind control שהופעל עלי על מנת שארגיש את כל הרגשות המוזרים שחשתי.
המטרה: העיקר שלא ארגיש את הרגשות האמיתיים שלי, כלומר אשתמש באינטליגנציה הרגשית שלי שאז הייתי יודע מייד שיש לי עסק עם הרעים.
האירוע ארך מספר דקות.
אינני זוכר אם העב"ם הסתלק בסוף או שפשוט פניתי לאחור וחזרתי לאוטו.

בדרך חזרה הספקתי לראות את דרור מחוץ לביתו.
"אני חושב שראיתי עב"ם!" אמרתי לדרור בהתרגשות.
דרור אישר את דבריי וטען שאלו החוצנים מהצוות שלו שהחליטו לערוך לי הצגה קטנה על מנת שאתחיל להתרגל לקיומם.
לא סיפרתי לדרור שהחוויה היתה שלילית בעיקרה ולא השאירה אצלי כל רצון לראות עב"ם שוב.
הייתי מבולבל: לא הבנתי מדוע החוויה היתה שלילית אם אלה היו החוצנים הטובים שאני אמור להיות בקשר איתם.
התשובה היום (03/2012) פשוטה בהרבה: אלה לא היו החוצנים הטובים, שהיום ישנו ספק גדול האם הם בכלל נמצאים על כדור הארץ. אלה היו הרעים!

בהזדמנות אחרת סיפר לי דרור שמעל הישוב שלו בגובה של כחצי קילומטר ישנו בסיס של חוצנים.
הוא אפילו ציין שאלה רפטיליאנים.
באותה תקופה עדיין לא ידעתי עד כמה הרפטיליאנים ידועים לשמצה.
הם היו בסך הכל גזע אחד מיני רבים שקראתי עליהם.
דרור טען שהצליח פעם (בראייה על חושית אם זכור לי נכון) לראות את קורות המתכת התומכות את הבסיס.
דרור סיפר לי שפעם אחת החוצנים החליטו לצ'פר את אנשי הישוב שלו ולהזרים להם קצת אנרגיה חיובית לגוף.
במשך כמה ימים אנשים הסתובבו כמו בתוך חלום.
שוב הרגשתי אמביוולנטי ביחס לסיפור.
מצד אחד לגרום לאנשים להרגיש טוב זה יפה מאד.
מצד שני אם ההרגשה הזו סינטטית ובאה מבחוץ ללא קשר למעשיו של האדם, אין מה ללמוד ממנה. היא חסרת ערך.